קרה לכם פעם שהחלטתם משהו חשוב, ואחרי כמה ימים פתאום תפסתם את הראש ושאלתם את עצמכם "רגע, מה בעצם עשיתי?" זה בדיוק מה שקרה בארמון של מלך מצרים. אחרי שפרעה נתן לבני ישראל לצאת למדבר, הוא שלח אנשים מטעמו לעקוב אחריהם. כשהאנשים האלה ראו שעברו שלושה ימים ובני ישראל לא מסתובבים כדי לחזור, הם מיהרו לדווח לפרעה כִּי בָרַח הָעָם, כלומר, בני ישראל עזבו לתמיד ואין להם שום כוונה לשוב. פתאום, פרעה והמשרתים שלו שכחו לגמרי מכל המכות ומהפחד. הם הבינו שהם איבדו את כל האנשים שעבדו ובנו את המדינה שלהם. הם שאלו יחד מַה זֹּאת עָשִׂינוּ, איך עשינו טעות כזו גדולה שנתנו להם ללכת? מעניין לראות שהמלך והמשרתים לא מאשימים אחד את השני, אלא לוקחים אחריות ומודים יחד בטעות שלהם. הם פשוט הצטערו מאוד ששחררו את בני ישראל מֵעׇבְדֵנוּ, כלומר מהעבודה הקשה שהם עשו בשבילם, והחליטו שהם חייבים לצאת לרדוף אחריהם.
שמות, פרק י״ד, פסוק ה׳
פרשת בשלח
וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵ֠ךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעׇבְדֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.