חשבתם פעם מאיפה אפשר להשיג אבנים יקרות ונוצצות באמצע מדבר שומם? כאשר מכינים את החושן לכהן הגדול, התורה משתמשת במילים וַיְמַלְאוּ בוֹ. הכוונה היא לפעולה של הכנסת האבנים היקרות ושיבוצן בתוך החושן. בטור הראשון מתוך ארבעת הטורים היו שלוש אבנים מיוחדות שנקראות אודם, פטדה וברקת. אבל איך בני ישראל מצאו אבנים כל כך נדירות בחולות המדבר? מתברר שהשמות של האבנים האלו מופיעים בתורה בעוד מקום אחד: בתיאור של גן עדן. הדבר המופלא הזה מלמד אותנו שהאבנים ששובצו בחושן לא היו סתם אבנים רגילות, אלא הן הגיעו לבני ישראל היישר מתוך גן עדן.
שמות, פרק ל״ט, פסוק י׳
פרשת פקודי
וַיְמַ֨לְאוּ־ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.