הבאת כלי החצר החיצונית אל משה נעשתה בסדר ייחודי המעיד על חכמת עושיהם. בניגוד למבנה המשכן הפנימי, שבו הוקמו קודם המחיצות ורק אז הובאו הכלים, כאן הוקדמה הבאת כלי החצר, המזבח והכיור, עוד לפני הבאת מחיצות החצר. שינוי זה מבטא את כוונתו של בצלאל לדעת ה׳, שכן גם בסדר ההקמה העתידי ציווה ה׳ להעמיד את המזבח לפני פריסת יריעות החצר [העמק דבר].
מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת הוא מזבח העולה [ביאור שטיינזלץ]. בטעמי המקרא מופיע פסיק המורה על עצירה מיד לאחר המילה אֵת שלפני המזבח. הפסק זה רומז לכך שמזבח הנחושת לא נועד לנצחיות; לימים, בתקופת בית המקדש, הוא נפסל, איבד את מעמדו ההלכתי ככלי והפך למעשה לחלק מרצפת העזרה [צפנת פענח].
חלקיו הנלווים של המזבח כוללים את מִכְבַּר הנחושת, שהוא מבנה העשוי כמעשה רשת [ביאור שטיינזלץ], ויש לקרוא את האות בי"ת במילה זו בניקוד פתח [מנחת שי].