החושן עוצב בצורה מרובעת, והוא היה כָּפוּל, כלומר עשוי כעין כיס או נרתיק שבתוכו הונח דבר מה, אשר על פי המסורת היו אלו שמות קדושים [ביאור שטיינזלץ]. מידותיו היו זֶרֶת באורכו וברוחבו. זרת היא מידת אורך של כחצי אמה (למעלה מעשרים סנטימטרים), המחושבת לפי המרחק שבין קצה הזרת לקצה האגודל כאשר האצבעות פרושות לרווחה [ביאור שטיינזלץ].
בתיאור העשייה עולות נקודות לשוניות המעוררות עיון. השימוש במילה הָיָה מעורר תמיהה, שכן הפסוק מתאר את תהליך היצירה בשעת מעשה, ועל כן לא ברור מדוע נעשה שימוש בלשון עבר [ברכת אשר על התורה]. בנוסף, המילים כָּפוּל עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן נראות כיתור לשוני, שהרי המילה "כפול" חוזרת שוב בסוף הפסוק. כפילות זו אינה מקרית, אלא באה ללמד על כוונת העושים: בשעת יצירת החושן, המלאכה נעשתה מתוך כוונה לשתי תכליות שונות, ורעיון זה מרומז היטב במילה "כפול" [העמק דבר].