שולי מעילו של הכהן הגדול עוטרו בשילוב ייחודי של יופי חזותי ונוכחות קולית, שליוו את כניסתו אל הקודש פנימה. התורה מפרטת את סדר העיטורים וקובעת פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן. כפילות זו אינה מקרית, אלא באה להורות על מיקום מדויק של העיטורים על שולי המעיל. הסידור חייב להיות לסירוגין, אחד לאחד, כדי למנוע הבנה שגויה לפיה ניתן לקבץ יחד מספר פעמונים לצד מספר רימונים, או להקיף פעמון אחד בשני רימונים [אור החיים]. מבחינה דקדוקית, במילה וְרִמֹּן האות מ"ם מודגשת בדגש חזק [מנחת שי].
תכליתם של עיטורים אלו מוגדרת במילה לְשָׁרֵת. צלצול הפעמונים שנשמע בזמן הליכתו של הכהן הגדול נועד לבשר על בואו למקום הקודש ועל צאתו ממנו [ביאור שטיינזלץ]. מתוך כך, יש המדייקים כי המילה לְשָׁרֵת אינה מתארת עבודת קודש שהכהן עושה באמצעות הפעמונים, אלא הפעמונים והרימונים הם אלו המשרתים את הכהן, בכך שהם מתפקדים כשליח המכריז על כניסתו אל הקודש [פרדס יוסף].
השמעת הקול יוצרת התרגשות ונוכחות בולטת בזמן העבודה, אך טמונה בה גם סכנה של התנשאות. לכן, המעיל עצמו נועד להגן על הכהן לבל ייפגע מחמת קול הפעמונים, ומבטיח שהופעתו הקולית לא תנבע מרצון להתהדר לפני ה', אלא מתוך כוונה טהורה לשרת אותו בלבד [העמק דבר].