תיאור עשיית בגדי הכהונה מופיע בנפרד מתיאור עשיית חלקי המשכן וכליו, משום שהבגדים אינם נחשבים לחלק ממבנה המשכן עצמו. תפקידם שונה מהותית: הם האמצעי המקדש את הכהנים לקראת עבודתם, עבודה שדרכה שורה נוכחות ה' במשכן [חומש קה"ת]. בעוד שהציווי המקורי על עשיית הבגדים התמקד בתכנון, התיאור הנוכחי מתמקד בביצוע המעשי. משום כך הושמטו כאן פרטים הנוגעים לשירות העתידי של הכהנים, ונוספו הדגשות על כך שהמלאכה נעשתה בדיוק כפי שציווה ה' [קאסוטו].
הפסוק פותח במילה וַיַּעַשׂ בלשון יחיד, אף על פי שאומנים רבים השתתפו במלאכה. הסיבה לכך היא שבצלאל הוא שהתחיל וניהל את סדר העבודה. עם זאת, בהמשך התיאור עובר הכתוב ללשון רבים, כדי לא לקפח את שכרם והכרתם של שאר האומנים שעמלו והשלימו את המלאכה בפועל [העמק דבר].
החומרים שמהם נארג האפוד היו זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. שילובם של חוטי הזהב בתוך שזירת חוטי הצמר והפשתן היווה אתגר מקצועי מורכב, ולא ידוע על שימוש קודם בזהב למטרה דומה בעת העתיקה [ביאור שטיינזלץ]. הפסוקים מבליטים את האופן הטכני שבו התמודדו האומנים עם אתגר זה, והצליחו לעבד את פחי הזהב לחוטים ולשלב אותם בתוך התכלת ושאר האריגים [אבן עזרא, קאסוטו].