חשבתם פעם איך מרגישים כשצריכים לבקש משהו ממש גדול וחשוב? אחרי שפרעה מסכים לרגע קט לעצור את מכת הערוב, משה הולך להתפלל אל ה׳ שיסיר את המכה. אבל משה לא מתפלל בתוך הארמון. הוא עוזב את הסביבה של פרעה ויוצא החוצה, כי הארמון של מלך מצרים לא היה מקום מספיק נקי ומכובד לעמוד בו בתפילה.
כעת משה מתפלל, והתורה מתארת זאת במילה וַיֶּעְתַּר. המילה הזו לא אומרת שמשה סתם אמר הרבה מילים, אלא שהוא התפלל מכל הלב, בכוונה עצומה ובמאמץ רב. למה משה היה צריך להתאמץ כל כך דווקא בתפילה הזו? כי הוא ביקש משהו יוצא דופן. בדרך כלל, מה שהשמיים נותנים לבני האדם לא נלקח מהם בחזרה. אבל משה רצה שכל חיות הטרף יסתלקו לגמרי ולא יישאר מהן שום זכר, כדי שהמצרים לא יוכלו להשתמש בעורות שלהן ולהרוויח מהם. כדי לבקש מה׳ שייקח בחזרה את מה שכבר הביא על מצרים ויעלים את החיות לחלוטין, משה היה זקוק לתפילה חזקה ומאומצת במיוחד.