יצא לכם לחשוב פעם לאן נעלמו כל חיות הטרף כשהסתיימה מכת ערוב? ה' שמע לתפילה של משה וסילק את החיות ממצרים. אבל בניגוד למכת צפרדעים, שבה הצפרדעים מתו ונשארו בערימות בכל מקום, כאן קרה משהו אחר לגמרי. המילה וַיָּסַר מלמדת אותנו שהחיות לא מתו, אלא פשוט הסתובבו, עזבו את מצרים וחזרו למקום הטבעי שלהן.
למה ה' עשה את זה ככה? כי המכות נועדו לחנך את המצרים, ולא לתת להם מתנות. אם חיות הטרף היו מתות, המצרים היו יכולים לקחת את הפרוות והעורות שלהן ולהכין לעצמם בגדים יפים. לכן ה' דאג שהן יסתלקו בעודן בחיים.
המצרים אפילו ניסו לתפוס ולהשאיר אצלם בכוח חלק מהחיות כדי להשתמש בפרווה שלהן, אבל התורה מדגישה שלֹא נִשְׁאַר אֶחָד. ה' לא הסכים שהם ירוויחו מהמכה. אפילו חיות הבית הרגילות של המצרים, שבזמן המכה הפכו לפראיות והצטרפו לחיות הטרף, ברחו יחד איתן ולא נשארה להם אפילו חיה אחת.