יחזקאל, פרק כ״א, פסוק כ״ז

תארו לעצמכם שאתם מפקדים על צבא ענק, ואתם עומדים בצומת דרכים וצריכים להחליט איזו עיר לתקוף. איך תבחרו? נבוכדנצר, מלך בבל, השתמש בקסמים ובגורל כדי להחליט. הוא בכלל רצה לתקוף עיר קטנה וקלה, אבל הגורל עלה בידו הימנית. לכן, בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם, כלומר הקסם הורה לו לפנות ימינה ולצאת למלחמה ארוכה דווקא נגד ירושלים החזקה. הקסם לא רק בחר את המקום, אלא גם נתן לנבוכדנצר תוכנית מלחמה מדויקת. קודם כל הוא אמר לו לָשׂוּם כָּרִים, שזה אומר להביא מכונות מלחמה כבדות מברזל שנועדו להכות ולשבור חומות. לאחר מכן, ההוראה הייתה לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח, כלומר לא לנסות לדבר ולעשות שלום, אלא לצאת מיד למתקפה. יחד עם זאת, החיילים היו צריכים לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה, לצעוק חזק כדי להפחיד את האנשים בתוך העיר. השלב הבא היה לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים, להציב את מכונות המלחמה ממש מול שערי העיר הסגורים כדי לפרוץ אותם. אחר כך, החיילים נצטוו לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה, לאסוף המון עפר וליצור הר קטן וגבוה כדי שיוכלו לירות חצים מלמעלה אל תוך העיר, ולבסוף לִבְנוֹת דָּיֵק, שזהו מגדל עץ גבוה שעוזר בכיבוש. הדבר המעניין הוא שבדרך כלל במלחמה קודם בונים את מגדל העץ ואת הר העפר, ורק בסוף מביאים את מכונות הניגוח. אבל הקסם הורה לנבוכדנצר לעשות הכל הפוך ולהתחיל מיד בפריצת השערים, כי הוא הניח שהחומות חלשות ויישברו מהר מאוד.