יחזקאל, פרק כ״א, פסוק ד׳

יצא לכם פעם להסתכל על מדורה ולראות איך היא דועכת לאט לאט? בדרך כלל, אש רגילה שורפת קודם את העצים היבשים, ואם היא נתקלת בעצים רטובים היא נחלשת ויכולה להיכבות. אבל כאן מתוארת אש שונה לגמרי, אש פלאית שמוצתה על ידי ה'. כשהנביא אומר שהאש לֹא תִּכְבֶּה, הוא מתכוון שזו אש כל כך חזקה שהיא לא תפסיק לבעור מעצמה, והיא פועלת בניגוד לחוקי הטבע שכולנו מכירים. המטרה של האירוע המיוחד הזה היא שכָּל בָּשָׂר, כלומר כל אדם ואדם בעולם, יראה את מה שקורה לירושלים ויבין משהו חשוב. כאשר אנשים יראו את האש הפלאית הזו, הם יבינו את המשמעות של המילים וְרָאוּ... כִּי אֲנִי ה' בִּעַרְתִּיהָ. כולם יֵדעו בבירור שזה לא סתם אסון טבע שקרה במקרה, אלא עונש שהגיע בהשגחה ישירה מאת ה'.