יצא לכם פעם לעמוד במקום רחוק ולחפש לאיזה כיוון צריך להסתובב כדי לפנות אל ירושלים? הנביא יחזקאל נמצא רחוק מאוד, בגלות בבבל שנמצאת בצפון. ה׳ מבקש ממנו להפנות את הפנים שלו אל עבר ירושלים ובית המקדש. ההסתובבות הזאת עוזרת לנביא להתכונן בלב לקראת נבואה חשובה ועצובה שהוא עומד לקבל. כדי להדגיש עד כמה הכיוון הזה חשוב, ה׳ משתמש בשלוש מילים שונות שכולן מתארות את אותו אזור: תֵּימָנָה, דָּרוֹם וכן נֶגֶב. ה׳ אומר ליחזקאל וְהַטֵּף, כלומר להשמיע את דברי הנבואה. המילה הזו מזכירה לנו טיפות של מים, והיא באה ללמד אותנו שהנבואה הזאת תהיה קצרה ומדויקת, כמו טיפות מים בודדות שנוטפות, ולא ארוכה כמו נחל שוטף. הנבואה עצמה מכוונת אל יַעַר הַשָּׂדֶה. האם באמת היה יער בירושלים? המפרשים מסבירים שזהו משל לירושלים ולבית המקדש. ממש כמו שביער יש המון סוגים של עצים, גבוהים ונמוכים, כך גם בירושלים חיו המון אנשים מסוגים שונים. הנבואה רומזת שאם בני ישראל לא ישפרו את מעשיהם, העיר היפה עלולה להפוך למקום שומם וריק שאפילו חיות בר מסתובבות בו, ממש כמו יער.
יחזקאל, פרק כ״א, פסוק ב׳
בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.