פנייה אלוהית זו משמשת כפתיח דרמטי וכולל למערכת מורכבת של נבואות זעם, המבשרות על החורבן הקרב. אף על פי שהמילים ויהי דבר ה' אלי מהוות משפט פתיחה שגרתי לכאורה, הפרשנים מסכימים כי כאן הן משמשות ככותרת ראשית לקובץ של מסרים נבואיים רצופים בעלי נושא משותף.
ישנה הסכמה כי תחת פתיחה זו מקובצות מספר נבואות, אך הפרשנים נחלקים בחלוקתן הפנימית. גישה אחת מחלקת את ההמשך לשלוש נבואות מרכזיות: הרג רב שיתרחש בארץ ישראל, נבואה קצרה על חורבן בית המקדש, ותיאור מפורט של המצור על ירושלים, כולל תיאור של נבוכדנצר מלך בבל הקוסם קסמים באם הדרך כדי להחליט אם לתקוף את ירושלים או את עמון [מלבי"ם].
לעומת זאת, גישה רחבה יותר רואה בכך את הנבואה התשיעית בספר, אותה ניתן לחלק לשנים עשר חלקים שונים. על פי תפיסה זו, ריבוי המסרים והדיבורים נובע משימוש במשלים שונים ומגוונים, אך כולם סובבים סביב ציר מרכזי אחד. המטרה הכוללת של נבואה זו היא להורות לנביא לבצע מעשים סמליים ולשאת משלים שימחישו את חורבנה המוחלט של ירושלים. החורבן מתואר כעונש כבד על חטאיהם החמורים של יושבי העיר, ובהם שפיכות דמים, עבודה זרה, חילול שבת ועושק חלשים, אשר בעטיים יצורפו תושבי העיר כסיגים בתוך כור היתוך [אברבנאל].