נבוכדנצר ניצב בצומת דרכים ומשתמש באמצעי קסם וגורלות כדי להחליט לאן לכוון את מסע הכיבוש שלו. אף על פי שהעדיף לתקוף עיר קטנה ונוחה יותר לכיבוש כמו רבת עמון, הגורל מורה לו לצאת למערכה צבאית ארוכה דווקא נגד ירושלים המבוצרת [ביאור שטיינזלץ].
בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם – תוצאת הגורל עלתה בידו הימנית והורתה לו לפנות ימינה, לכיוון ירושלים [מצודת דוד]. הקסם לא רק קבע את היעד, אלא גם התווה שבעה שלבים ופעולות של מלחמה ומצור על העיר [מלבי"ם].
הפעולה הראשונה היא לָשׂוּם כָּרִים. הפרשנים נחלקו בביאור מונח זה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר באילי ברזל, מעין מכונות מצור כבדות, שנועדו לנגח ולשבור את חומות העיר. מנגד, יש המפרשים שהכוונה היא למינוי שרי צבא, מפקדים וראשי גייסות שיובילו את המערכה [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
השלבים הבאים מתארים לוחמה פסיכולוגית ואכזריות: לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח – הקסם הורה לנבוכדנצר שלא לפתוח בדברי שלום או במשא ומתן, אלא לפקוד מיד על חייליו בצרחות קרב לרצוח את כל הנמצאים בעיר [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק]. במקביל עליהם לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה, פעולה שנועדה להבהיל ולהטיל אימה על העם הנצור, וכן לשמש כסימן לניצחון [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק].
לאחר מכן יש לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים. לפי הפירוש שמדובר באילי ניגוח, הכוונה היא להציב אותם ישירות מול שערי העיר הסגורים כדי לשברם ולפרוץ פנימה [מצודת דוד, רד"ק]. לפי הפירוש שמדובר במפקדים, המשמעות היא להושיב כל גדוד צבאי מול שער מסוים כדי להדק את המצור [רש"י].
השלבים האחרונים מתארים את עבודות ההנדסה הצבאיות: לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה – צבירת עפר מול החומה ויצירת תל גבוה וכבוש היטב, שעליו יוכלו החיילים לעמוד, לירות חצים ולהילחם במגיני העיר ממקום מוגבה [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. ולבסוף לִבְנוֹת דָּיֵק (מילה הנכתבת בפסוק ללא האות ו' בראשה [מנחת שי]). רוב הפרשנים מסבירים כי זהו מגדל עץ שנבנה מול העיר לשם כיבושה, אך יש המפרשים כי הכוונה היא לבניית חומת מצור היקפית סביב העיר כולה, כדי למנוע מתושביה לברוח [מלבי"ם].
מעניין לציין כי הסדר הרגיל של הטלת מצור הוא בניית מגדל, לאחר מכן שפיכת סוללה, ורק לבסוף הצבת אילי הניגוח. אולם, הקסם הורה לנבוכדנצר על סדר הפוך: להתחיל מיד בהצבת אילי הניגוח על השערים, מתוך הנחה שחומות העיר חלשות וניתן יהיה לפרוץ אותן במהירות ללא צורך בעבודות ההכנה הארוכות של הסוללה והמגדל [מלבי"ם].