יחזקאל, פרק כ״א, פסוק ג׳

Ezekiel 21:3Sefaria

וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה הִנְנִ֣י מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כׇל־עֵֽץ־לַח֩ וְכׇל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כׇּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃

קרה לכם פעם שהבטתם במדורה וראיתם איך האש מתפשטת במהירות מענף לענף? ה' מעביר לעם ישראל מסר על תקופה קשה מאוד שעומדת להגיע, והוא מדמה אותה לאש ענקית שפורצת ביער. ה' אומר שהוא מַצִּית את האש, כלומר מדליק בבת אחת בערה גדולה. האש הזו תבער וְאָכְלָה, שזה אומר שהיא תכלה ותעלים את מה שנקרה בדרכה. הנביא אומר שהאש תפגע בכָל עֵץ לַח וְכָל עֵץ יָבֵשׁ. כמובן שלא מדובר כאן בעצים אמיתיים, אלא זהו משל לבני האדם. התקופה הקשה תגיע לכולם ללא יוצא מן הכלל, ולא משנה מי הם. כדי לתאר את העוצמה של האירוע, הנביא קורא לאש לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת, מילים שכופלות אחת את השנייה כדי להדגיש שזו להבה חזקה מאוד שלא תכבה מהר, אלא תמשיך להתפשט למרחקים. בעקבות המצב הקשה פניהם של האנשים וְנִצְרְבוּ. הכוונה היא לא לכוויה אמיתית בעור, אלא לכך שהפנים שלהם יאדימו וישרפו מרוב בושה כשיצטרכו לעזוב את בתיהם ולצאת לגלות. התקופה המטלטלת הזו תעבור מִנֶּגֶב צָפוֹנָה, היא תתחיל בארץ ישראל שנמצאת בדרום, ותמשיך להתפשט כל הדרך עד לארץ בבל שבצפון.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.