יצא לכם פעם לראות אדם נאנח אנחה כל כך כבדה, שמיד רציתם לגשת ולשאול אותו מה קרה? ה' מבקש מהנביא יחזקאל לעשות בדיוק את זה. הוא מצווה עליו לא רק לדבר, אלא ממש להראות בעזרת הגוף שלו את הצער העמוק על כך שבית המקדש עומד להיחרב. ה' אומר לו הֵאָנַח, כלומר לזעוק ולהשמיע קול של כאב גדול. האנחה הזו צריכה להיות בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם, כלומר להיראות כאילו מרוב שהצער כל כך עצום, הגוף שלו ממש נשבר והוא קורס ונופל מהמשקל של העצב. יחזקאל מתבקש להיאנח וּבִמְרִירוּת, מתוך לב מלא בכאב ובמועקה. את כל הפעולה הזו הוא חייב לעשות לְעֵינֵיהֶם, בחוץ ומול כולם. ולמה דווקא מול כולם? כדי שהאנשים יראו אותו, יופתעו וישאלו אותו למה הוא כל כך עצוב. ברגע שהם ישאלו, תהיה ליחזקאל הזדמנות לענות להם, להעיר אותם ולהזהיר אותם מפני מלך בבל שעומד להגיע לירושלים.
יחזקאל, פרק כ״א, פסוק י״א
וְאַתָּ֥ה בֶן־אָדָ֖ם הֵאָנַ֑ח בְּשִׁבְר֤וֹן מׇתְנַ֙יִם֙ וּבִמְרִיר֔וּת תֵּאָנַ֖ח לְעֵינֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.