קרה לכם פעם שראיתם אדם נאנח בכבדות מול כולם וממש הסתקרנתם לדעת מה קרה לו? ה' מצווה על הנביא לעשות בדיוק את זה. הוא נאנח בכוונה מול האנשים שגלו לבבל, כדי שהם יסתקרנו וישאלו אותו על מה הוא נאנח. הנביא עונה להם ומשתמש במילה אל, שכאן הפירוש שלה הוא בגלל. הוא מסביר להם שהוא נאנח בגלל שמועה כי באה, כלומר בשורה קשה שעומדת להגיע אליהם ממש בקרוב מירושלים.
הבשורה הזו מספרת על חורבן בית המקדש. עד לאותו רגע, האנשים בבבל קיוו שבית המקדש יישאר שלם לתמיד ושהם יחזרו לארצם, אבל השמועה הזו הולכת לנפץ להם את כל התקוות. הנביא מתאר איך העם ירגיש כשהבשורה תגיע, ואומר ונמס כל לב ורפו כל ידים. המילים האלו מתארות מצב של בהלה גדולה וייאוש מוחלט, תחושה של אובדן תקווה וחוסר כוח לעשות משהו כדי לשנות את הגזרה. בנוסף הוא אומר וכהתה כל רוח, כדי להסביר שהמצב של העם יהיה חשוך ועצוב, והכוחות בנפש שלהם יחלשו.
הפחד מהשמועה יהיה כל כך גדול, עד שיתקיים בהם וכל ברכים תלכנה מים, כלומר הברכיים שלהם ירעדו מרוב פחד ובהלה, בדיוק כמו מים שזזים ורועדים בלי לנוח. בסוף דבריו הנביא אומר הנה באה ונהיתה. המילה נהיתה מגיעה מהמילה היה, והכוונה היא שהבשורה כל כך קרובה עד שזה נחשב כאילו היא כבר התרחשה במציאות. כשהשמועה תגיע אליהם, החורבן כבר יהיה עובדה שאי אפשר להחזיר לאחור.