יחזקאל, פרק כ״א, פסוק י״ב

Ezekiel 21:12Sefaria

וְהָיָה֙ כִּי־יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ עַל־מָ֖ה אַתָּ֣ה נֶאֱנָ֑ח וְאָמַרְתָּ֡ אֶל־שְׁמוּעָ֣ה כִֽי־בָאָ֡ה וְנָמֵ֣ס כׇּל־לֵב֩ וְרָפ֨וּ כׇל־יָדַ֜יִם וְכִהֲתָ֣ה כׇל־ר֗וּחַ וְכׇל־בִּרְכַּ֙יִם֙ תֵּלַ֣כְנָה מַּ֔יִם הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}

כאשר הגולים בבבל יראו את אבלך הפומבי וישאלו בתמיהה על מה אתה נאנח, עליך להשיב להם שהאנחה היא אל שמועה כי באה, כלומר בשל בשורת איוב הקרבה על חורבן המקדש שתנפץ את תקוותם לשוב לארצם. למשמע הבשורה יאחזו בעם ייאוש ובהלה קיצונית, כך שונמס כל לב ורפו כל ידים מתוך חוסר אונים מוחלט. במקביל וכהתה כל רוח, שכן מצבם הנפשי ישפל וכוחותיהם הרוחניים ידעכו, וכל ברכים תלכנה מים מתוך רעד משתק או אף מאיבוד שליטה על הגוף מרוב חרדה. לבסוף תכריז הנה באה ונהיתה, כדי להדגיש שהגזרה כה קרובה עד שהיא נחשבת כעובדה מוגמרת, וכאשר תתרחש במציאות, אנחה זו כבר לא תספיק כדי לבטא את גודל השבר.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.