תארו לעצמכם שאתם רואים מרחוק משהו נוצץ ומבריק. אולי במבט ראשון זה נראה כמו משהו משמח, אבל לפעמים זה דווקא סימן אזהרה. הנביא מתאר חרב שהוכנה במיוחד כדי להעניש. החרב הושחזה היטב לְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח, כלומר הוכנה בצורה מושלמת לפעולה. בנוסף, היא צוחצחה ונוקתה לְמַעַן־הֱיֵה־לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה, כדי שתבריק ותנצנץ מרחוק ותטיל פחד על כל מי שרואה אותה. כשעם ישראל ראה את החרב הזו, הם אולי שאלו את עצמם אוֹ נָשִׂישׂ? כלומר, האם אנחנו צריכים לשמוח? הם טעו לחשוב שהחרב הזו מיועדת לפגוע באויבים שלהם, ולכן חשבו שזה דבר משמח. אבל הנביא מבהיר להם שאין שום סיבה לשמחה. החרב הזו היא שֵׁבֶט בְּנִי, כלומר היא כמו מקל שמיועד להעניש דווקא את עם ישראל, שהם הבנים של ה'. החרב הזו מֹאֶסֶת כׇּל־עֵץ, היא כאילו מתעלמת מכל שאר ה"עצים", שהם שאר העמים, ומתמקדת רק בעם ישראל כדי לעורר אותם לתקן את מעשיהם ולחזור לדרך הנכונה.
יחזקאל, פרק כ״א, פסוק ט״ו
לְמַ֨עַן טְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ הוּחַ֔דָּה לְמַעַן־הֱיֵה־לָ֥הּ בָּרָ֖ק מֹרָ֑טָּה א֣וֹ נָשִׂ֔ישׂ שֵׁ֥בֶט בְּנִ֖י מֹאֶ֥סֶת כׇּל־עֵֽץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.