תארו לעצמכם שאתם שומעים אזעקה חזקה שמזהירה מפני סכנה מתקרבת. הנביא יחזקאל משמש ממש כמו אזעקה כזו עבור העם, והוא מזהיר אותם מפני צבא אויב שעומד להגיע לעיר. הוא זועק פעמיים חרב חרב. למה הוא חוזר על המילה? הכפילות הזו מבטאת בכי וכאב עמוק, ממש כמו אדם שמקונן וצועק מרוב צער על אסון שעומד להתרחש.
הנביא מתאר את כלי הנשק של האויב בשתי מילים מיוחדות. המילה הראשונה היא הוחדה, כלומר החרב הושחזה היטב כדי שתהיה חדה מאוד ומוכנה מיד לפעולה. המילה השנייה היא מרוטה, שפירושה חרב שצוחצחה ונוקתה מכל חלודה עד שהיא מבריקה לגמרי. המטרה של הצחצוח הזה היא לא רק בשביל היופי, אלא כדי שהחרב תבריק מרחוק ותטיל פחד ואימה על כל מי שיראה אותה.