קרה לכם פעם שהייתם כל כך עצובים בגלל משהו שעומד לקרות, עד שממש לא ידעתם מה לעשות עם הידיים? ה' מבקש מהנביא לעשות פעולה מיוחדת כדי להראות לעם כמה המצב חמור וכמה הוא מצטער על האסון שמתקרב אל העיר. הוא אומר לו וְהַךְ כַּף אֶל כָּף, כלומר למחוא כפיים. זו לא מחיאת כפיים של שמחה, אלא תנועה של אבל וצער עמוק.
הנביא מזהיר את העם ואומר וְתִכָּפֵל חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה. הכוונה היא לפעם השלישית והאחרונה שבה מלך בבל יגיע לתקוף את ירושלים. הפעם, ההתקפה תהיה קשה כפליים מהפעמים הקודמות. ההתקפה הזו נקראת חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל. בניגוד לפעמים קודמות, הפעם לא רק העם יסבול, אלא גם אנשים חשובים מאוד, ואפילו המלך צדקיהו בעצמו שיילקח בשבי. אי אפשר יהיה לברוח מהצבא שמגיע, כי זו התקפה הַחֹדֶרֶת לָהֶם. המילה הזו באה מהמילה חדר, והיא מלמדת שהאויב ירדוף אחרי מי שינסה לברוח, ויגיע אפילו אל תוך חדרי החדרים והערים הסגורות והשמורות ביותר.