תארו לעצמכם מצב שבו מלך חזק עם צבא גדול צועד בדרך, ולפתע הוא מגיע לצומת. לאיזה כיוון הוא יבחר להמשיך? ה' אומר לנביא יחזקאל לתאר בדיוק מצב כזה. נבוכדנאצר מלך בבל יוצא עם הצבא שלו כדי לעצור מרד, והוא מגיע לנקודה שבה הוא צריך לקבל החלטה חשובה.
ה' מבקש מיחזקאל: שִׂים־לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים. כלומר, יחזקאל צריך לדמיין בנבואה שלו, או ממש לסמן על האדמה, צומת עם שתי דרכים שמתפצלות. הדרכים האלו מראות את המסלולים שבהם עתידה לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל. החרב מסמלת את המלך נבוכדנאצר ואת הצבא שלו שצועדים יחד. הפסוק מסביר שמֵאֶרֶץ אֶחָד יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם, כלומר שתי הדרכים מתחילות מאותו מקום, מארץ בבל, ויוצאות מארצו של אותו מלך.
בצומת הזה יש משהו מיוחד: וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ־עִיר בָּרֵא. המילה יָד פירושה מקום, והמילה בָּרֵא פירושה לבחור. ה' אומר ליחזקאל לבחור מקום מיוחד בדיוק בתחילת הפיצול של הדרכים. זהו המקום שבו מלך בבל יעצור ויצטרך לבחור באיזו דרך להמשיך ולאיזו עיר לפנות.