יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנשים שוכחים את הכללים הכי בסיסיים של כבוד בתוך המשפחה שלהם? הנביא יחזקאל מתאר מצב עצוב מאוד שהיה בירושלים, שבו אנשים הפסיקו לשמור על הקדושה והכבוד של הבית. הוא מזכיר את המילים עֶרְוַת־אָב, שמתארות מעשים חמורים מאוד של חוסר צניעות ופגיעה חמורה בכבוד של ההורים. המעשים האלו נחשבים לקשים ולחמורים ביותר שאפשר לעשות. הנביא משתמש כאן בפועל שמנוסח בלשון יחיד, כאילו אדם אחד עשה זאת, כדי לרמוז למלכים מסוימים מהעבר, כמו אמון מלך יהודה, שבמקום לתת דוגמה טובה לעם, עשה מעשים רעים ופגע במשפחתו.
בנוסף, הנביא מדבר על טְמֵאַת הַנִּדָּה ומשתמש במילה עִנּוּ. המילה הזו מגיעה מלשון עינוי וכפייה, והיא מתארת מצב שבו אנשים היו אכזרים והכריחו נשים לעשות דברים בניגוד לרצונן. הנביא מדגיש את המילה הזו כדי להראות כמה צער, כאב גופני וסבל נגרמו לאותן נשים בגלל אותם מעשים. מתוך הדברים הקשים האלו, אנחנו מבינים עד כמה חשוב לשמור תמיד על כבודם של אחרים, להתנהג בעדינות ולשמור על קדושת המשפחה.