יצא לכם פעם לראות מישהו שלובש מדים מיוחדים לעבודה שלו, וכשהוא מסיים הוא מיד מחליף לבגדים רגילים? בבית המקדש, לכהנים היו בגדים מיוחדים וקדושים מאוד שנועדו רק לעבודה של ה'. כשהכהנים מסיימים את העבודה שלהם באזור הפנימי, הם צריכים לצאת החוצה, אל המקום שבו עומדים כל שאר האנשים.
הכתוב מתאר שוּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם, כלומר כשהם עוברים לאזור הרגיל שבו כולם נמצאים, יש להם חוק חשוב. לפני שהם פוגשים את הציבור, הכהנים מצווים שיִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, כלומר יורידו את בגדי הכהונה הקדושים שלהם. מיד לאחר מכן וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים, שהם בגדים רגילים. את הבגדים הקדושים אסור להם לקחת החוצה, אלא וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ, שזה אומר להשאיר אותם בתוך חדרים מיוחדים וקדושים בבית המקדש. בעתיד, הקדושה בבית המקדש תהיה כל כך גדולה, עד שכל הכהנים יצטרכו לשמור על הבגדים שלהם בקפידה, ממש כמו הכהן הגדול ביום הכיפורים.
ולמה בעצם הם צריכים להחליף בגדים? התשובה היא שוְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם. הכהנים צריכים לשמור על הבדל ברור בין הקודש לבין החיים הרגילים. אם הם יסתובבו בין כולם עם הבגדים הקדושים, אנשים עלולים להתבלבל ולחשוב שגם הם קדושים באותה מידה כמו הכהנים, או שהבגדים הרגילים של האנשים יבואו במגע ויתערבבו עם בגדי הקודש. לכן, הכהנים שומרים על הבגדים המיוחדים רק לעבודה הקדושה בפנים, ובחוץ הם מתלבשים כמו כולם.