יצא לכם פעם לחשוב איך היו נראות הערים הענקיות של פעם, עם החומות החזקות והבניינים הגבוהים? מסופר כאן על אדם בשם אשור שזכה להקים ערים עצומות כאלה. למה דווקא הוא? כי כשהאנשים בדור הפלגה רצו למרוד ולבנות מגדל, אשור סירב להשתתף בחטא שלהם. הוא התרחק משם, ובזכות המעשה הטוב הזה ה' נתן לו פרס להקים ממלכה גדולה משלו.
אחת הערים החדשות שהוא בנה נקראה רסן. שמעתם פעם את המילה הזו? רסן הוא הרצועה ששמים על הראש של הסוס. הסיבה שהעיר קיבלה את השם הזה היא שהיא נבנתה בדיוק באמצע, בין שתי ערים אחרות שנקראו נינוה וכלח. ממש כמו שהרסן של הסוס מחבר בין שני צדדים, כך העיר החדשה חיברה את כל האזור הזה ביחד.
כאשר קוראים את המילים הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה, הכוונה היא לעיר נינוה. נינוה באמת הייתה עיר חשובה וענקית במיוחד, ואנחנו אפילו מכירים אותה מהסיפור המפורסם על יונה הנביא. ולמרות שהמלכים באותו זמן בנו ערים כל כך מבוצרות וגדולות, יש כאן מסר חשוב לכולנו: לא משנה כמה חזקה העיר שאדם בונה, הארץ כולה תמיד שייכת לה', והוא זה שבאמת מחליט מי ימלוך.