בראשית, פרק מ״א, פסוק נ״ו

מכת הרעב התפשטה בעוצמה ופגעה תחילה בשכבת העשירים ובכל סוגי הקרקעות שיבשו עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. כאשר המצוקה הגיעה לשיאה, וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם, כלומר פתח לעיני העם את כל מחסני התבואה כדי להרגיע את הבהלה ולהעניק להם תקווה. לאחר מכן הוא ניהל בעצמו את המסחר וסיפק, או וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם, מזון שנועד לשבור את הרעב, תוך חלוקת מנות קטנות שמנעו אגירה. אף על פי כן וַיֶּחֱזַק הָרָעָב משום שהמחסנים התרוקנו והמונים נהרו לקנות מזון, אך יש המפרשים שחלוקה מדודה זו דווקא חיזקה את העם ואפשרה לו לשאת את המצוקה.