בראשית, פרק מ״א, פסוק ל״ה

התוכנית המעשית להיערכות לשנות הרעב דורשת מהשלטון לבצע שתי פעולות משלימות: וְיִקְבְּצוּ אֶת־כׇּל־אֹכֶל, כלומר יאספו מהאזרחים כמות עצומה של מזון מכל הסוגים באמצעות מס או רכישה, ובמקביל וְיִצְבְּרוּ־בָר, יאגרו פיזית תבואה נקייה ויבשה שראויה לאחסון ארוך טווח. מערך זה ינוהל כולו תַּחַת יַד־פַּרְעֹה, בסמכותו ובפיקוחו הישיר, אך אחסון האֹכֶל יישאר מבוזר בֶּעָרִים שבהן גדל. השארת התוצרת קרוב לביתם של התושבים נועדה לחסוך בהוצאות הובלה, ובעיקר להרגיע את העם ולמנוע מרד כשהם רואים שהמזון נשאר באזורם. לבסוף, הפקודה וְשָׁמָרוּ דורשת להציב שומרים שיגנו על האוצרות מפני גניבה, וכן לשמר את המזון עצמו מפני ריקבון באקלים הלח באמצעות ערבובו עם עפר ואחסונו במבנים תת קרקעיים.