בראשית, פרק מ״א, פסוק כ״א

פרעה משתף את יוסף בתחושת הפליאה שאחזה בו, כאשר הפרות השמנות נבלעו אֶל קִרְבֶּנָה, אל תוך מעיהן של הפרות הרזות, אך לא ניכר בהן כל שינוי. הוא מדגיש כי וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, שכן המראה של כל פרה ופרה בנפרד נותר רע כשהיה, בדומה לקללה של אכילה שאינה מביאה עמה תחושת שובע. פרטים אלו לא הופיעו בתיאור המקורי של החלום, והם משקפים את תחושתו הסובייקטיבית של פרעה, הוספו במכוון כדי להבהיר את החלום, או רומזים שהרעב לא יהיה אחיד בכל מקום. הקביעה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה מהווה את הבסיס לפתרון שיציע יוסף, ולפיו שנות השפע יישכחו כליל מפני כובד הרעב שיבוא אחריהן.