בראשית, פרק מ״א, פסוק ו׳

פרשת מקץ

Genesis 41:6Sefaria

וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃

חלום פרעה מקבל תפנית חדה ממראה של שפע לזירת הרס חקלאי. הופעתן הפתאומית של השיבולים ההרוסות משמשת אזהרה נוקבת לגבי אופיו של האסון המתקרב.

המילה וְהִנֵּה מבטאת את ההכרה הפתאומית של פרעה בכך שמדובר בחלום, שכן עד לאותו רגע היה סבור שהוא חוזה במציאות ממשית [רשב"ם].

באשר למילים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶֽן, פרעה לא צפה בתהליך הצמיחה האיטי שלהן, אלא ראה לפתע שיבולים פגומות ומוכנות שהופיעו מיד לאחר השיבולים הבריאות. סמיכות זו באה לרמז כי הרעב יכה מיד ובתכיפות לאחר שנות השפע [רמב"ן, הטור הארוך]. בנוסף, בניגוד לשיבולים הטובות שעלו בקנה אחד וסימלו שנות שפע שוות, השיבולים הרעות לא צמחו יחד, מה שמרמז כי שנות הרעב לא יהיו זהות ברמת הקושי שלהן, אלא כל שנה תהיה קשה ורעה מקודמתה [הטור הארוך].

השיבולים מתוארות כוּשְׁדוּפֹ֣ת, כלומר לקויות ונגועות בשידפון [בכור שור]. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהכוונה לשיבולים חבוטות ומוכות, בדומה למשקוף הסופג מהלומות תמידיות מהדלת הנטרקת עליו [רש"י, גור אריה]. נזק זה נגרם כאשר הרוח חודרת אל הזרעים שבתוך השיבולת עוד בטרם הושלם תהליך בישולם [ביאור יש"ר, מחוקקי יהודה].

מכת הרוח מתוארת במילה קָדִ֑ים, המכוונת לרוח מזרחית. כיוון המזרח נקרא כך משום שהשמש "קודמת" לזרוח משם בבוקר [אבן עזרא, חזקוני]. רוח זו, המגיעה מאזורי ערב וכוש, מוכרת כרוח רעה, מייבשת ומשחיתה הפוגעת קשות בתבואה במצרים ובארץ ישראל [רש"י, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. תופעה זו תואמת את המציאות האקלימית במצרים, בה נושבות רוחות עזות ומזיקות במשך כחמישים יום בתקופת האביב [שד"ל].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.