חלום מלך מצרים מדבר בשפה הגיאוגרפית והתרבותית של ארצו, ועושה שימוש בסמלים מוכרים כדי להעביר מסר גורלי על העתיד הכלכלי. הופעת הפרות מתוך הנהר אינה מקרית, שכן נהר הנילוס הוא מקור המחיה, ההשקיה והחקלאות הבלעדי של מצרים, וממנו נובעים השובע והרעב [רמב"ן, רד"ק, דעת זקנים]. הניסוח מִן הַיְאֹר בא להדגיש כי הפרות לא רק עברו דרך המים, אלא שעצם הווייתן ויצירתן באה מן הנהר, שכן עלייתו או ירידתו של היאור הן אלו שיקבעו את גורל השנים הבאות [אור החיים]. בנוסף, החלום משתמש באלמנטים שהמצרים נהגו להעריץ ולעבוד, כמו הנילוס עצמו וסמל הפרה, כדי להעביר את המסר האלוהי [מלבי"ם, אם למקרא].
הבחירה בפרות נועדה לסמל את מלאכת החרישה ועבודת האדמה. כדי שפרעה לא יטעה ויחשוב שהחלום מנבא ניצחונות צבאיים או שליטה על אומות אחרות, הראו לו מיד לאחר מכן גם שיבולים, ובכך הובהר כי מדובר במסר חקלאי מובהק [רמב"ן, הטור הארוך].
תיאור הפרות כיְפוֹת מַרְאֶה אינו רק תיאור פיזי, אלא רמז חברתי ופסיכולוגי לתקופת השפע. בשנות שובע, בני האדם מאירים פנים זה לזה, מקבלים את פני חבריהם בעין יפה ובנדיבות, ואין איש צר בעין חברו, בניגוד לזמני רעב המביאים לעוינות וקמצנות [רש"י, כלי יקר, מזרחי]. התיאור וּבְרִיאֹת בָּשָׂר משמעו שהיו שמנות ומלאות בשר [ביאור שטיינזלץ], שכן בריאות הבהמות משקפת את בריאות בני האדם הניזונים מאותו מקור שפע [כלי יקר].
המילה בָּאָחוּ זכתה למספר ביאורים. גישה אחת סבורה כי מדובר במילה מצרית שמשמעותה אגם או ביצה שבהם גדלים קנים [רש"י, שד"ל]. לעומת זאת, פרשנים אחרים מסבירים כי זהו מונח כללי לעמק של צמחים, דשא ומרעה הגדלים על שפת הנהר [רמב"ן, רשב"ם, אבן עזרא].
גישה לשונית ורעיונית מעניינת קושרת את המילה אָחוּ לשורש א.ח.ה, מלשון אחוה. העשבים גדלים סמוכים זה לזה כקבוצה מלוכדת, והדבר מרמז על כך שהפרות רעו יחד בשלום ובאחדות, ללא פירוד, תופעה המאפיינת חברה הנהנית משפע כלכלי [אבן עזרא, הכתב והקבלה, רש"ר הירש].
מבחינה גיאוגרפית, העובדה שהפרות רעו סמוך ליאור רומזת ששנות השפע יהיו מוגבלות לארץ מצרים בלבד, בניגוד לשנות הרעב שיכו בכל הארצות [רמב"ן, העמק דבר]. לבסוף, יש הרואים בעצם הרעייה באחו אזהרה סמויה לפרעה: הפרות הטובות אכלו את כל המרעה ולא הותירו דבר, ולכן הפרות הרעות שעלו אחריהן נאלצו לבלוע אותן. מכאן עולה ההוראה שלא לכלות את כל השפע בשנות הטובה, אלא לשמור ולאגור לעתיד [רש"ר הירש].