לאחר שיוסף מסיים לפתור את חלומות פרעה ולהציע תוכנית כלכלית מפורטת להצלת מצרים, פרעה מגיב בהשתאות. תגובתו אינה רק התפעלות מפתרון של חידה, אלא הכרה עמוקה בכך שעומד מולו אדם בעל שיעור קומה רוחני ומעשי יוצא דופן, שראוי להנהיג את הממלכה כולה.
הפרשנים מסבירים את משמעות התארים שמעניק פרעה ליוסף. המילה נבון מתארת אדם המסוגל להבין דבר מתוך דבר, לראות את הנולד ולצפות פני עתיד, בעוד חכם הוא מי שקיבץ חכמה מתוך ניסיון חייו וממה שראה ושמע [רשב"ם]. פרעה בוחר להקדים את המילה נבון למילה חכם, משום שבעולם פתרון החלומות נדרשת תחילה תבונה כדי להסיק מסקנות מתוך הרמזים, ורק לאחר מכן נדרשת חכמה כדי לעבד אותם לכדי פתרון שלם ומסודר [הטור הארוך].
רבים מן הפרשנים עומדים על מתח מסוים בדברי פרעה: הרי יוסף עצמו העיד רגעים ספורים לפני כן שהפתרון מגיע מאת ה' ולא מכוחו האישי, אם כן מדוע פרעה משבח את חכמתו האישית של יוסף?
תשובה אחת לכך היא שרוח הנבואה וההתגלות שורה אך ורק על אדם שהוא כבר חכם ונבון בבסיסו. לכן, עצם העובדה שה' בחר להתגלות אל יוסף, מהווה הוכחה ניצחת לחכמתו ולתבונתו העמוקה [ביאור יש"ר, ברכת אשר]. בנוסף, מהות החכמה היא היכולת לראות את הנולד, ומכיוון שה' העניק ליוסף את היכולת הזו, הוא הלכה למעשה החכם באדם [בית הלוי]. הוכחה נוספת לחכמתו הפנימית של יוסף היא עצם יכולתו להפגין חשיבה כה צלולה ומשמחת. אדם השוהה בבית הסוהר שנים ארוכות אמור להיות שרוי בעצבות ותמהון לבב המדכאים את החכמה. העובדה שיוסף שמר על דעת כה בהירה מעידה שחכמתו היא טבעית ומושרשת בו [שפתי כהן].
כאשר פרעה אומר את כל זאת, הוא מתכוון למכלול העצום של הידע שהפגין יוסף. הדבר כולל לא רק את פתרון חלומות פרעה, אלא גם את הפתרון המדויק לחלומותיהם של שר המשקים ושר האופים [הטור הארוך, תולדות יצחק], ואף את העובדה שיוסף דייק בתיאור החלום יותר ממה שפרעה עצמו זכר [הדר זקנים]. מעבר לכך, המילים מתייחסות לעצה המעשית שיוסף הוסיף לפתרון. ה' גילה ליוסף את העצה הזו כדי לסמן שרצונו הוא שיוסף עצמו ינהל את המשבר. ממילא, כל אדם אחר שימונה לתפקיד רק יבצע את התוכנית של יוסף, ולכן אין מתאים ממנו לביצוע המשימה [העמק דבר, אדרת אליהו, מלבי"ם].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שדברי פרעה אינם רק דברי שבח כלליים על חכמתו של יוסף, אלא תשובה ישירה לעצתו של יוסף. רגע לפני כן, יוסף ייעץ לפרעה לחפש איש "נבון וחכם" שינהל את שנות הרעב. פרעה משיב לו: האיש שייעצת לי לחפש עומד ממש מולי, ולא ניתן למצוא אדם ראוי ממך [רש"י, מזרחי, גור אריה, שפתי חכמים, דברי דוד]. פרעה הבין שיוסף ניחן ברוח אלוהים, בניגוד לחרטומי מצרים שנשענו על חקירת הטבע בלבד ועל כן כשלו בפתרון [נחל קדומים, יריעות שלמה, תולדות יצחק].
יש מי שמוסיף כי פרעה למעשה העמיד את יוסף במבחן סמוי. בהצעת התפקיד, פרעה בדק את מידת הביטחון של יוסף בפתרונו שלו, שכן יוסף לא היה מסכים לקחת על עצמו אחריות כה כבדה למדינה שלמה אלמלא היה בטוח לחלוטין שהרעב אכן יגיע כפי שניבא [צאינה וראינה].