בראשית, פרק מ״א, פסוק ו׳

תמונת השפע בחלומו של פרעה מתחלפת באזהרה נוקבת על אסון חקלאי מתקרב, כאשר המילה וְהִנֵּה֙ מבטאת את הכרתו הפתאומית בכך שהוא חולם, לאחר שסבר כי הוא חוזה במציאות. הוא רואה שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת, כלומר תבואה לקויה וחבוטה שזרעיה נפגעו מרוח עוד בטרם הבשילו. נזק זה נגרם מרוח קָדִ֑ים, היא הרוח המזרחית המייבשת והמשחיתה הפוגעת קשות ביבולים. שיבולים אלו מופיעות לפתע כשהן כבר פגומות, צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן של השיבולים הבריאות, כדי לרמז שהרעב יכה מיד ובתכיפות לאחר שנות השפע. העובדה שהשיבולים הרעות לא צמחו יחד מצביעה על כך ששנות הרעב לא יהיו זהות, אלא כל שנה תהיה קשה מקודמתה.