התבואה שתיאגר, המכונה הָאֹכֶל, אינה כוללת את כלל המזון שייוצר כדי לא להרעיב את התושבים כבר בשנות השובע, אלא רק את החלק המסוים שייאסף כעתודה. מזון זה יישמר לְפִקָּדוֹן, בין אם כאוצר גנוז ושמור היטב לעת צרה, ובין אם כפיקדון של ממש בידי פקידי המלך המחויבים לשמור עליו בנאמנות מבלי להשתמש בו לצרכים אחרים. ייעודו של המזון הוא לָאָרֶץ, כלומר לתושבי המדינה עצמם, כך שכל עיר תספק תחילה את צורכיה ורק העודף יימכר לארצות אחרות להעשרת קופת המלכות. הודות לכך וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב, וכשם שהפרות הרזות בחלום שרדו חרף מראיהן הדל, כך תושבי מצרים והעולם כולו יישארו בחיים ויצלחו את שנות הרעב הקשות.
בראשית, פרק מ״א, פסוק ל״ו
פרשת מקץ
וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.