בעומדו מול השליט החזק בעולם, יוסף מפגין ענווה ומצהיר בִּלְעָדָי כי פתרון החלום אינו נובע מחכמתו העצמאית והוא אינו אלא מתווך. הוא מבקש מפרעה לחדול מלשבחו ומדגיש כי אֱלֹהִים יַעֲנֶה וישים את התשובה הנבואית בפיו, כך שהוא כפוף לחלוטין לאמת האלוהית ואינו יכול להטותה כרצונו. יוסף מתפלל שהמענה יהיה אֶת־שְׁלוֹם פַּרְעֹה ויבשר טובות, אך מקדים ומבהיר שאין לכעוס עליו אם ינבא רעה, שכן הדברים יוצאים מאת ה'. עם זאת, גם נבואה קשה נועדה למען שלומו של המלך כדי שיוכל להיערך כראוי, אף שיש הרואים בעצם המענה האלוהי גם לשון של עינוי ורמז להכנעתה העתידית של ממשלת מצרים.
בראשית, פרק מ״א, פסוק ט״ז
פרשת מקץ
וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.