תארו לעצמכם שאתם עומדים מול המלך הכי חזק בעולם, והוא מחלק לכם מחמאות ואומר שיש לכם כישרון נדיר ומיוחד. מה הייתם עונים לו? רוב האנשים היו אומרים תודה וקצת מתגאים בעצמם. אבל יוסף בוחר לעשות משהו אחר לגמרי. ברגע שפרעה משבח את היכולת שלו לפתור חלומות, יוסף מיד אומר בִּלְעָדָי. הוא מסביר בענווה רבה שהחכמה והיכולת הזו בכלל לא נמצאות בו, ואין לו שום כוח מיוחד משל עצמו.
יוסף מעביר את כל תשומת הלב לבורא עולם ואומר אֱלֹהִים יַעֲנֶה. הוא מבהיר שרק ה' הוא זה שישים את מילות הפתרון המדויקות בפה שלו. יוסף מזכיר את ה' בכוונה, כדי ללמד את פרעה, שהאמין בכוכבים ובכוח של נהר הנילוס, שרק ה' לבדו מנהל את הטבע ואת העולם.
כדי להרגיע את המלך המודאג, יוסף מוסיף את המילים אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. יוסף בעצם מתפלל שהפתרון יהיה לטובה, ומסביר למלך שגם אם החלום מזהיר מפני משהו קשה שעומד לקרות, ה' שולח את האזהרה הזו למען השלום והטובה של המלך, כדי שיוכל להתכונן מראש ולהישמר.