תקופת הצער של יוסף, הנרמזת במילה וַיְהִי, מגיעה לסיומה המוחלט מִקֵּץ שתים עשרה שנות מאסר. לתקופה זו התווספו שְׁנָתַיִם יָמִים שלמות כעונש על כך שיוסף תלה את תקוותו בשר המשקים במקום לבטוח בה' לבדו. כדי להביא לישועתו, ה' מסובב שדווקא וּפַרְעֹה חֹלֵם חלום נבואי ומתמשך, כדי שאיש לא יוכל לפתור אותו ושר המשקים יוכרח להיזכר ביוסף. בחלומו רואה המלך כי הוא עֹמֵד עַל־הַיְאֹר, הוא נהר הנילוס המשקה את מצרים באמצעות תעלות או מי גשמים. התיאור לפיו פרעה עומד ממש מעל הנהר ולא על שפתו, משקף את גאוותו כמי שרואה בעצמו אל השולט במקור השפע.
בראשית, פרק מ״א, פסוק א׳
פרשת מקץ
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.