מלכים ב, פרק י׳, פסוק ל״א

II Kings 10:31Sefaria

וְיֵה֗וּא לֹ֥א שָׁמַ֛ר לָלֶ֛כֶת בְּתֽוֹרַת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־לְבָב֑וֹ לֹ֣א סָ֗ר מֵעַל֙ חַטֹּ֣אות יָרׇבְעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

קרה לכם פעם שהתחלתם משימה ממש חשובה, אבל לא סיימתם אותה עד הסוף? זה בערך מה שקרה למלך יהוא. למרות שהוא עשה דברים טובים, מסופר עליו שהוא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת ה', כלומר, הוא לא הקפיד לקיים את כל מה שה' ביקש ממנו בצורה מושלמת. הסיבה לכך היא שהוא לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם. במקום לעזוב את החטאים הישנים, הוא בחר להמשיך את המנהג הלא טוב של מלך קודם בשם ירבעם, והשאיר את עגלי הזהב שאנשים עבדו להם. להתנהגות הזו היו תוצאות עצובות. קודם כל, בגלל הטעות הזו, משפחתו של יהוא לא תמשיך למלוך מעבר לזמן שה' הבטיח לו מראש. בנוסף לכך, ה' התחיל להקטין את הגבולות של ארץ ישראל ואיפשר למלך ארם, שקראו לו חזאל, להיכנס לארץ. יש כאן עיקרון מעניין של התנהגות שחוזרת על עצמה: בדיוק כמו שה' בחר ביהוא כדי להעניש את משפחת אחאב על המעשים הרעים שלהם, כך עכשיו ה' השתמש בחזאל כדי ללמד את עם ישראל לקח על החטאים שלהם, ממש כפי שה' אמר מראש לאליהו הנביא.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פסוק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.