לאחר הריגת איזבל, יהוא נכנס לארמונו של אחאב ונוהג בו כבתוך שלו, וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ. במהלך סעודתו הוא פונה לאנשיו ומצווה עליהם פִּקְדוּ־נָא, כלומר זכרו את הארורה הזאת ודאגו לקבורתה. ההוראה מנומקת בכך כִּי בַת־מֶלֶךְ הִיא, שכן אף על פי שקיבלה את עונשה על חטאיה, כללי המוסר מחייבים שלא לבזות אדם לאחר מותו ולחלוק כבוד למי שהיה נכבד באומתו. יהוא תולה את זכותה לקבורה בייחוסה לאביה ולא לבעלה, מלך ישראל, משום שאיזבל עצמה גרמה למותו של אחאב ולאובדן מלכותו ולכן אינה זכאית לכבוד מכוחו.
מלכים ב, פרק ט׳, פסוק ל״ד
וַיָּבֹ֖א וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֑שְׁתְּ וַיֹּ֗אמֶר פִּקְדוּ־נָ֞א אֶת־הָאֲרוּרָ֤ה הַזֹּאת֙ וְקִבְר֔וּהָ כִּ֥י בַת־מֶ֖לֶךְ הִֽיא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.