יצא לכם פעם לשמוע על משפחה שהייתה כל כך גדולה, עד שחלק ממנה היה חייב לארוז חפצים, לעבור דירה ולבנות יישוב חדש לגמרי? זה בדיוק מה שקרה בשבט יהודה. כשהמשפחות גדלו והתרחבו, הן התפצלו והקימו מקומות מגורים חדשים. המילים וּמִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים מספרות לנו על התושבים שגרו בעיר הזו. התושבים האלה התחלקו לכמה משפחות נפרדות, כמו הַיִּתְרִי וגם הַפּוּתִי, שנקראו כך על שם האבות והמנהיגים שהקימו אותן.
עם הזמן, חלק מהאנשים החליטו לצאת לדרך חדשה. המילים מֵאֵלֶּה יָצְאוּ הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי מלמדות אותנו שקבוצת אנשים עזבה את קרית יערים, בנתה שתי ערים חדשות בשם צרעה ואשתאול, והתיישבה בהן. בגלל המעבר הזה, המשפחות האלה קיבלו שם חדש שמבוסס על שם הערים החדשות שבנו.
אולי תופתעו לשמוע שבמקום אחר בתנ"ך, מסופר שהערים צרעה ואשתאול היו בכלל שייכות לשבט דן, אז איך יכול להיות שהן מופיעות כאן אצל שבט יהודה? התשובה פשוטה מאוד. בדיוק כמו שלפעמים יש בכיתה שני ילדים שונים שיש להם בדיוק את אותו השם, כך היו באותה תקופה שתי ערים בשם צרעה ושתי ערים בשם אשתאול. זוג אחד של ערים היה שייך לשבט יהודה, והזוג השני היה שייך לשבט דן.