דברי הימים א, פרק ד׳, פסוק י׳

I Chronicles 4:10Sefaria

וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה לְבִלְתִּ֣י עׇצְבִּ֑י וַיָּבֵ֥א אֱלֹהִ֖ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁאָֽל׃ {ס}

תארו לעצמכם שקיבלתם שם שרומז על משהו קצת עצוב, והייתם חוששים שזה אומר שכל החיים שלכם יהיו מלאים בצער. מה הייתם עושים? יעבץ הרגיש בדיוק כך. השם שלו הזכיר את המילה "עצב", והוא פחד שהגורל שלו יהיה לסבול. לכן, הוא החליט לפנות אל ה׳ בתפילה אישית מאוד, ישר מהלב. הוא התחיל את התפילה שלו במילה אִם, ממש כמו אדם שמבטיח הבטחה ונודר נדר. הכוונה שלו הייתה שאם ה׳ יעזור לו וישמור עליו, הוא ילך בדרכי ה׳ ויעשה את הטוב. יעבץ ביקש כמה דברים. קודם כל הוא אמר וְהִרְבִּיתָ אֶת־גְּבוּלִי, כלומר הוא ביקש שה׳ ירחיב את הנחלה שלו, ייתן לו שטח גדול לחיות בו ויעזור לו להצליח מאוד ברכוש שלו. אחר כך הוא ביקש וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, שזו בקשה שה׳ תמיד יהיה לצידו ויעזור לו בכל פעם שיהיה בצרה. אבל הבקשה הכי חשובה שלו הייתה וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עׇצְבִּי. יעבץ התחנן שה׳ יציל אותו מכל דבר רע, כדי שהוא לא יהיה עצוב לעולם, וכך השם שלו לא יגרום לו לשום נזק בעולם. בסוף אנחנו מגלים שוַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר־שָׁאָל. למרות שיעבץ ביקש בקשות גדולות מאוד, ה׳ הקשיב לתפילה שלו ונתן לו בדיוק את מה שביקש, ויעבץ אכן הפך לאדם חשוב ומוצלח.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.