האם קרה לכם פעם שהרגשתם כל כך מחוברים לעיר או ליישוב שבו אתם גרים, עד שהרגשתם שהמקום הוא ממש חלק ממי שאתם? כשאנחנו קוראים על ההתיישבות של השבט, אנחנו מגלים שהם גרו גם במרכזים גדולים וגם באזורים כפריים. המילים הֶעָרִים הָאֵלֶּה מתכוונות לערים המרכזיות והגדולות, וסביבן היו כפרים ועיירות קטנות יותר שנקראו חַצְרֵיהֶם. כל היישובים האלו התפרסו על פני שטח גדול שהגיע עַד בָּעַל. האזור הזה היה הבית המיוחד שלהם, ולכן נאמר זֹאת מוֹשְׁבֹתָם, כלומר זהו אזור המגורים הקבוע והמוגדר שלהם.
אבל הדבר המעניין ביותר מסתתר במילים וְהִתְיַחְשָׂם לָהֶם. בדרך כלל, כשאומרים על אדם שהוא מתייחס למשהו, מתכוונים למשפחה שהוא נולד אליה. כאן קרה דבר מיוחד: הקשר של האנשים למקום המגורים שלהם היה כל כך עמוק, עד שראשי המשפחות קיבלו את השם שלהם מהעיר שבה הם בחרו לגור. כל משפחה נקראה על שם היישוב שלה, כי המקום שבו הם חיו הפך לממש חלק מהזהות שלהם.