דברי הימים א, פרק ד׳, פסוק מ״א

I Chronicles 4:41Sefaria

וַיָּבֹ֡אוּ אֵ֩לֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י ׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אׇהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־[הַמְּעוּנִ֨ים] (המעינים) אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאֽוּ־שָׁ֙מָּה֙ וַיַּֽחֲרִימֻם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּי־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם׃

בימי יחזקיהו מלך יהודה יצאו מנהיגי שבט שמעון, הם אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בפסוקים הקודמים, למסע חיפוש אחר שטחי מרעה. במהלך כיבוש האזור הם הכו אֶת אָהֳלֵיהֶם של הרועים המקומיים, וכן את הַמְּעוּנִים – ביטוי המכוון לבני שבט מעון שהציקו לישראל בעבר, או למבני המגורים ומגדלי התבואה של הרועים. בני שמעון החרימו והשמידו את תושבי המקום לחלוטין עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כך שהאומות המקוריות אבדו ולא חזרו לאזור לעולם, אפילו לאחר שגלו משם בני שמעון עצמם. מיד לאחר מכן בני שמעון וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם, שכן המקום מצא חן בעיניהם והיה בו מִרְעֶה לְצֹאנָם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ׳
פסוק מ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.