יצא לכם פעם לצאת למשימה חשובה, ודווקא מישהו מבחוץ, שלא שייך לקבוצה שלכם, נבחר להיות המנהיג? זה בדיוק מה שקרה לקבוצה של חמש מאות לוחמים. הם יצאו למסע אל הר שעיר, כדי לנצח את השאריות של העם העמלקי שנשארו באזור עוד מהימים של שאול המלך.
הלוחמים עצמם היו משבט שמעון, ולכן הכתוב אומר וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן. עליהם פיקדו ארבעה אחים שעמדו בְּרֹאשָׁם, כלומר היו המנהיגים ושרי הצבא שלהם. האחים האלה נקראו בְּנֵי יִשְׁעִי, והדבר המעניין הוא שהם בכלל לא היו משבט שמעון, אלא משבט מנשה.
למה ששבט שמעון ייקח מפקדים משבט אחר? יש מסורת שאומרת שהעמלקים נופלים רק בידיים של צאצאי יוסף. מכיוון שמנשה היה הנכד של יוסף, בני שמעון ידעו שהם צריכים מפקדים משבט מנשה כדי להבטיח את הניצחון. בסופו של דבר, למרות שהמפקדים משבט מנשה הובילו את הקרב, הם לא לקחו לעצמם את השטח החדש, והוא נשאר שייך רק לבני שמעון.