קרה לכם פעם שקראתם סיפור ופתאום הסופר חזר אחורה כדי לספר מה קרה לדמות שהופיעה בפרקים הקודמים? זה בדיוק מה שקורה כאן. התנ"ך חוזר לספר לנו על אדם בשם אַשְׁחוּר. הוא הבן של חצרון ואביה, דמויות שכבר פגשנו קודם לכן. אַשְׁחוּר נולד אחרי שאבא שלו נפטר, ולכן מי שגידל אותו היו אחיו כלב ואשתו אפרתה. אחרי שהתנ"ך סיים לפרט את כל שושלת המשפחה של כלב האח, הוא חוזר אחורה כדי להשלים את החסר ולספר לנו גם על הילדים והמשפחה של אַשְׁחוּר. מסופר לנו גם על הנשים שלו, ולאחת מהן קראו חֶלְאָה. השם הזה נשמע לנו אולי קצת מוזר היום, אבל המשמעות שלו היא בעצם תכשיט, ממש כמו השם המוכר עדי.
דברי הימים א, פרק ד׳, פסוק ה׳
וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַעֲרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.