האם ניסיתם פעם לרשום את כל השמות של בני המשפחה שלכם, כולל דודים ובני דודים רחוקים? זה בטח לקח המון דפים. בפרקים הקודמים קראנו רשימות ארוכות של משפחות משבטי ישראל, אבל אולי שמתם לב שחסרים שם כמה שבטים, או שהרשימות שלהם קצרות. האם זה אומר שלא ידעו מי שייך לאיזו משפחה? ממש לא. לכל עם ישראל היו רשימות מסודרות ומדויקות של כל המשפחות. המילים וְכׇל־יִשְׂרָאֵל הִתְיַחְשׂוּ וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל מספרות לנו שהרשימות המלאות נכתבו בספר מיוחד ונפרד. המילה וְהִנָּם פירושה פשוט הנה הם. מי שכתב את הספר שלנו בחר להעתיק מתוך אותו ספר גדול רק את החלקים שהיו הכי חשובים.
בהמשך כתוב וִיהוּדָה הׇגְלוּ לְבָבֶל בְּמַעֲלָם. כלומר, שבט יהודה נאלץ לעזוב את הארץ וללכת לארץ רחוקה בשם בבל בגלל חטאים ומעשים לא טובים שעשו. הכתוב מזכיר את זה כדי לספר לנו משהו מעניין. בניגוד לשאר השבטים שעזבו את הארץ הרבה קודם לכן, קבוצה קטנה מהם נשארה מחוברת לשבט יהודה. הם הלכו איתם יחד לבבל, והם גם אלה שזכו לחזור איתם אחר כך לירושלים.