תארו לעצמכם שאתם מנהיגים של ארץ שלמה, ופתאום רוב העם מחליט לעזוב אתכם ולהקים ממלכה חדשה. מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקרה לרחבעם. הוא הרגיש שזו מרידה נגדו, ומיהר לארגן את הצבא החזק שלו. הוא רצה לנצל את הזמן לפני ששאר השבטים יספיקו להתארגן, ולהכריח אותם לחזור להיות תחת השלטון שלו.
כדי לעשות זאת, הוא מגייס את שבט יהודה וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. למה דווקא אותם? כי הם גרו קרוב מאוד זה לזה והיו ביניהם יחסי חברות טובים. חוץ מהם, נשארו איתו גם אנשים משבטים אחרים שגרו בירושלים, ואפילו אנשים משבט שמעון שגרו בתוך השטח של יהודה. המטרה של הצבא הגדול הייתה לְהִלָּחֵם כדי לְהָשִׁיב אֶת הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם. החיילים יצאו לדרך בביטחון מלא שהם הולכים לנצח ושה' יעזור להם, כי הרי ה' הבטיח שהמלוכה תמיד תהיה שייכת למשפחה של דוד המלך.
רחבעם באמת אסף המון חיילים בירושלים, אבל בסוף המלחמה בכלל לא קרתה! נביא ה', שקראו לו שמעיה, הגיע אל הלוחמים והודיע להם לעצור הכול. הוא הסביר להם שהחלוקה של הממלכה קרתה מרצון ה', וכשהחיילים שמעו את זה, הם הקשיבו לנביא וויתרו על הקרב.