אשמתו הכבדה של ירבעם מורכבת משלושה רבדים של חטא ומרידה. חומרת מעשיו נמדדת תחילה בעבירות אֲשֶׁר חָטָא בעצמו, ולאחר מכן באחריותו לכך שהכשיל את עם ישראל כולו, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא. מעבר למעשים אלו, ניצב המניע החמור שלו, כפי שמתואר במילים בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס. המילה בְּכַעְסוֹ מדגישה כי ירבעם לא פעל בשוגג או מחוסר ידיעה, אלא הכיר היטב את ה' ובחר במזיד למרוד בו ולהכעיסו.
מלכים א, פרק ט״ו, פסוק ל׳
עַל־חַטֹּ֤אות יָֽרׇבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.