תארו לעצמכם שמישהו לוקח מתכת זולה ופשוטה, מצפה אותה בזהב נוצץ, ואז מחליט שהחפץ הזה הוא הדבר הכי חזק בעולם. נשמע קצת מצחיק, נכון? הנביא לועג לאנשים שעובדים עבודה זרה ושואל בפליאה: האם בכלל אפשר לדמות את ה' הגדול והאינסופי אל הַפֶּסֶל שאדם הכין בעצמו?
הנביא מתאר איך מכינים את הפסל הזה כדי להראות כמה זה חסר היגיון. בהתחלה, נָסַךְ חָרָשׁ, כלומר אומן מתיך מתכת פשוטה כמו ברזל ויוצק ממנה צורה. לאחר מכן, כדי שהפסל ייראה יוקרתי, מגיע השלב שבו וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ. הצורף לוקח חתיכות זהב, מכה עליהן ומרדד אותן עד שהן הופכות לדקות מאוד, ואז מצפה בהן את הפסל מבחוץ. כך הפסל נראה נוצץ ויקר, למרות שבפנים הוא עשוי מחומר זול.
בסוף, מוסיפים לפסל וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף, שהן שרשראות כסף שהצורף מכין. ולמה צריך שרשראות? כאן מסתתר לעג גדול: מכיוון שהפסל הוא רק גוש דומם שלא יכול ללכת או לזוז בעצמו, האנשים חייבים לקשור אליו שרשראות כדי למשוך ולגרור את ה"אל" שלהם ממקום למקום.