ה' מנפץ את תקוות השווא של הגולים לשיבה מהירה לארצם, וחוזר על הפתיחה כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת בשל אריכות הדברים הקודמים. הוא מצהיר כי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם, כלומר מגרה ומשסה בנותרים בירושלים, אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר עד לכיליונם. בהמשך לנבואה קודמת, ה' מכריז וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים, ביטוי הנגזר מהמילה שערורייה ומתאר פירות מאוסים, מלוכלכים ומקולקלים. תאנים אלו כה רקובות ושנואות, עד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ והן מרוחקות מבני אדם ובלתי ראויות לחלוטין למאכל.
ירמיהו, פרק כ״ט, פסוק י״ז
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.