קרה לכם פעם שמישהו המציא דברים וסיפר לכולם שאתם אמרתם אותם? עד עכשיו הנביא דיבר על דברים גדולים שקשורים לעתיד של ארץ ישראל ושל בבל, אבל עכשיו הוא עובר לדבר על שני אנשים פרטיים שחיו יחד עם הגולים בבבל. לאנשים האלה קראו אחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיה, ואנחנו לא יודעים עליהם שום דבר מלבד מה שמסופר כאן.
כשכתוב אֶל־אַחְאָב או וְאֶל־צִדְקִיָּהוּ, הכוונה היא לא שהנבואה פונה אליהם ישירות, אלא שהנביא מדבר על אודותיהם. האנשים האלה ניבאו שָׁקֶר, כלומר, הם סיפרו לעם כל מיני דברים והעמידו פנים ש-ה' אמר להם אותם, למרות ש-ה' בכלל לא ציווה עליהם לומר זאת. בגלל המעשים החמורים שלהם, ה' מודיע שהם יימסרו לידי נבוכדראצר מלך בבל. המילה וְהִכָּם מסבירה שמלך בבל יעניש אותם בעונש החמור ביותר ויקח את חייהם, וכל זה יקרה מול העיניים של כל העם.