במקום לפעול נגד ירמיהו כפי שדרשה איגרת השטנה מבבל, וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן את האיגרת מתוך ידידות כדי לשתף אותו בדעת הגולים עליו. הוא קרא אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאׇזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עצמו, בניסוח מקראי שבו ירמיהו כותב על עצמו בגוף שלישי. פסוק זה משמש כמאמר מוסגר המציין את הרגע המדויק שבו קיבל ירמיהו את הנבואה הבאה מאת ה'. עם זאת, הקראת הדברים בפומבי המחישה את חוצפתו של שולח האיגרת, שמעיה, ואת נטיית העם להקשיב לנבואות השקר שלו, ובעקבות כך נגזר מיד עונשו.
ירמיהו, פרק כ״ט, פסוק כ״ט
וַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאׇזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.